קבלת ערעור המדינה , בטול פס"ד מזכה וחידוש כתב אישום בעבירות זיוף, שבוטל בגין שביתת הפרקליטים

בפנינו ערעור המאשימה על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט ז. פלאח) מיום 21.12.2010 אשר זיכה את המשיב, הוא הנאשם בבית משפט קמא, מכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום שהתנהל בבית משפט קמא.

עילת הזיכוי היתה אי התייצבות פרקליטים לדיון וזאת עקב שביתת הפרקליטים בעת ההיא. למען הסדר יצויין, כי בתקופת השביתה שנמשכה כ 45 ימים, לא התייצבו פרקליטי המדינה ופרקליטויות המחוז לדיונים רבים בעניינים שונים בכל תחומי המשפט. למעשה התייצבו פרקליטים רק במקרים חריגים שאושרו על ידי ועדת חריגים שעניינם בדרך כלל בדיני נפשות.

נבהיר בטרם נפרט את פסק דיננו כי אין בדעתנו להביע כל עמדה לגבי אופן התנהלות ועדת חריגים, עילות השביתה וכל דבר אחר התלוי בשביתה זו, בין היתר מאחר והנושא אינו רלוונטי לסוגיית פסק דין זה וכן מהטעם שעד כמה שהדבר ידוע לנו, מתקיים הליך בוררות ויתכן ששם יעלו דברים כאלה ואחרים. 

עוד נבהיר, למען הסר ספק, כי בכל שנאמר בפסק דיננו, אין כדי להביע כל עמדה בכל הנוגע לאשמתו או חפותו של המשיב בהליך שהתקיים בבית משפט קמא.

לגופו של עניין, מדובר בהליך שמתנהל, כפי ששמענו,  על פני זמן ממושך כאשר נשמעות עדויות שונות ועוד צפויות להישמע. במהלך הדיון כבר היו דחיות מסיבות כאלו ואחרות וכפי שפירט הסניגור, אף היו פניות לבית משפט קמא להחיש את קצב הדיון.

תוך ראייה של תמונה כוללת זו, נקלע בית המשפט לאותו אירוע שבו לא התייצבו פרקליטים לישיבת הוכחות מסויימת. אין מדובר בישיבת הוכחות בודדת בתיק שהתנהל בפניו אלא אחת מיני רבות ועוד היו קבועות ישיבות הוכחות נוספות.

סעיף 133 לחסד"פ קובע כי אם "לא מתייצב תובע במועד שנקבע למשפט אף על פי שהודע לו על המועד, ובית משפט לא ראה לדחות את המשפט למועד אחר...". מכאן, שראשית על בית משפט לנמק מדוע לא לדחות למועד אחר, ובמיוחד כאשר קבועים מועדים נוספים לדיון.

במקרה זה, עיינו בהנמקתו של בית משפט קמא. בכל הנוגע לנזק שנגרם לנאשם עקב ביטול דיון - נזק זה צריך להימדד על רקע ניהול התיק כולו ולא כאירוע יחידי ובהתעלם מכל המתנהל בבית המשפט. איננו סבורים על בסיס הנתונים שהציג בפנינו הסניגור, כי היה במקרה זה מקום לראות באי ההתייצבות כאירוע הגורם נזק כדי עיוות דין כמשמעו בחוק סדר הדין הפלילי, המצדיק את ביטולו של כתב האישום. לכל היותר, ואם נגרמו למשיב הוצאות עקב כך שהוטרח לדיון שלא התקיים, כי אז ניתן היה לחייב את המדינה בתשלום הוצאותיו וזאת בשים לב להוראות תקנה 21 לחסד"פ. לא היה מקום על רקע התנהלות התיק הכוללת לראות באירוע זה של אי התייצבות פרקליט כאירוע המצדיק ביטולו של כתב האישום.

האיזון שעל בית משפט לעשות במקרים מסוג זה, הוא איזון כולל בין מידת הפגיעה בראי המשפט הפלילי בהליך המתנהל כנגד נאשם, אל מול האינטרס הציבורי של השלמת הדיון. במקרה זה, וכאשר בוחנים את החלטת בית משפט קמא, הן באמות המידה של המשפט הפלילי, כפי שנעשה בבש"פ 8204/10, והן כאשר בוחנים אותו באמות מידה של החלטה מינהלית, סבורים אנו כי החלטה היא בלתי סבירה שאינה מאזנת את מכלול הנתונים.

ההלכה נקבעת על ידי בימ"ש העליון ובמקרה זה, בשים לב לשביתה, לא נקבעו הלכות רבות. ואולם, נראה כי לא ניתן להשוות בין המקרה שבפנינו למקרה שהוזכר על ידי ב"כ המשיב בהחלטתו של כב' השופט בקר, בבימ"ש השלום בת"א. שם, היה מדובר בכתב אישום שהוגש כנגד נאשם אשר היה עצור מזה 3 חודשים והדיון לא קודם עקב השביתה. בית משפט שם מצא לנכון, בשים לב לפגיעה בחירות נאשם, למחוק את כתב האישום עקב אי התייצבות, זאת כאמור כשהנאשם בפניו עצור. אין בפנינו מידע מה עלה בגורלו של אותו כתב אישום. נציין רק, כי בהחלטה שניתנה לאחרונה ואושרה על ידי בימ"ש העליון, הוחזר גם נאשם ששוחרר עקב השביתה אל המעצר, וזאת בשים לב לאיזון הכולל של האינטרסים הציבוריים. בכל מקרה, לא ניתן לגזור מהמקרה שם למקרה שבפנינו.

במקרה שבפנינו, שביתת הפרקליטים לא גרמה לעיוות דין כמשמעו בחסד"פ ולכל היותר, גרמה להוצאות ולהשחתת זמנו של הסניגור ולעניין זה, יש בידיו לטעון גם בסיום ההליך הפלילי במסגרת בקשה לפסיקת הוצאות עקב הארכת הדיון שלא לצורך.

בסיכומו של דבר, סבורים אנו כי היה על בית המשפט לבטל את הישיבה ולשקול חיוב בהוצאות ולא היה מקום לזכות את המשיב מטעם זה.

אשר על כן אנו מורים על ביטול פסק דינו של בית משפט קמא, ומורים להחזיר את כתב האישום לדיון מהנקודה בה הופסק הדיון.

נדגיש שוב, למען הסר כל ספק, כי איננו מביעים כל עמדה בכל הנוגע לטענות המיוחסות למשיב בבית משפט קמא, ובעניין זה, יבורר ויקבע על ידי בית משפט קמא לאחר שמיעת הראיות ושמיעת טענות הצדדים.

בשים לב להשתלשלות כפי שפורטה לעיל, אנו מבקשים גם מבית משפט קמא לקבוע מס' רב של ישיבות בתוך זמן קצר ככל שניתן כדי להביא את הדיון המתמשך זמן רב לכלל סיום.

#5#>

ניתן והודע היום < ו'  אדר א תשע"א> , < 10/02/2011> במעמד הנוכחים.